<h1>ארחות חיים הלכ' יין נסך סימן ז'</h1>
<h2>דף ל.</h2>
תשובה למר רב משה גאון ז"ל על ישראל שנשתמד ואחר כך חזר לדין ישראל אם עושה יין נסך או לא. והשיב כך ראינו שאם הלך למקום שאין מכירין אותו ומשמר כל המצות מקבלין אותו להיות כישראל כשר. ואין מחייבין אותו לחזור למקום שמכירין אותו מפני הסכנה. ומותר לשתות עמו בכוס אחד עכ"ל. והר' שם טוב פלכו ז"ל אמר לי בשם הרשב"א ז"ל שכתב בתשובה ישראל שנשתמד מחמת יראה מגעו ביין כשר. ויש מי שכתב ששחיטתו כשרה ע"כ. ואין היין נעשה יין נסך אלא א"כ היה ראוי ליקרב על גבי המזבח אבל יין מבושל או אם נתערב בו מעט שאור או דבש אינו מתנסך לפי דעת קצת הגאונים כמו שנבאר בע"ה.
<h2>דף לא.</h2>
וכל מגע גוי שאינו עובד ע"ז אינו נאסר אלא בשתיה. וה"ה בגוי קטן שאינו אוסר אלא בשתיה שאינו יודע בטיב ע"ז. ואם נגעו שלא בכוונה מותר אף בשתיה. והישמעאלים אינן עובדי ע"ז ולפיכך מיחדים אצלם ברשותינו יין אבל אין מפקידין אצלם ברשותם יין וכן נמי פסק הרשב"א ז"ל. ומכל מקום סתם יין אסור לפי שנאסר משום בנותיהן והן בכלל שאר גוים. אבל הגוים עובדי ע"ז הם ואפילו קטן בן יומו אוסר בשתיה לפיכך אין מיחדין אצלם יין ברשותינו ואין מפקידין ברשותן יין אם לא בחותם בתוך חותם דשני חותמות לא טרח ומזייף כך פסקו הר"מ והרשב"א ז"ל ולמטה מבואר דין חותם בתוך חותם [בדין כ"ט].
<h2>דף נז.</h2>
כתב הר"ף ז"ל אותן גרים המתגיירים מדעתם ברצון נפשם לא בעו שקוע ומיד אחר טבילה ומילה מותר לשתות עמהם בכוס [אחד] ומגעם שרי. וכן נהגו באספניא שמיד שמלו הגוי נוגע ביין וכן הלכה דגוים בזמן הזה כתינוק בן יומו לפי שאינן יודעין בטיב נסוך וכיון שטבל ומל אין לנו מה לעשות עוד. גר תושב מגעו מותר בשתיה לפרש"י ז"ל ע"כ.
תשובה למר רב משה גאון ז"ל על ישראל שנשתמד ואחר כך חזר לדין ישראל אם עושה יין נסך או לא. והשיב כך ראינו שאם הלך למקום שאין מכירין אותו ומשמר כל המצות מקבלין אותו להיות כישראל כשר. ואין מחייבין אותו לחזור למקום שמכירין אותו מפני הסכנה. ומותר לשתות עמו בכוס אחד עכ"ל. והר' שם טוב פלכו ז"ל אמר לי בשם הרשב"א ז"ל שכתב בתשובה ישראל שנשתמד מחמת יראה מגעו ביין כשר. ויש מי שכתב ששחיטתו כשרה ע"כ. ואין היין נעשה יין נסך אלא א"כ היה ראוי ליקרב על גבי המזבח אבל יין מבושל או אם נתערב בו מעט שאור או דבש אינו מתנסך לפי דעת קצת הגאונים כמו שנבאר בע"ה.
<h2>דף נז:</h2>
וכל מגע גוי שאינו עובד ע"ז אינו נאסר אלא בשתיה. וה"ה בגוי קטן שאינו אוסר אלא בשתיה שאינו יודע בטיב ע"ז. ואם נגעו שלא בכוונה מותר אף בשתיה. והישמעאלים אינן עובדי ע"ז ולפיכך מיחדים אצלם ברשותינו יין אבל אין מפקידין אצלם ברשותם יין וכן נמי פסק הרשב"א ז"ל. ומכל מקום סתם יין אסור לפי שנאסר משום בנותיהן והן בכלל שאר גוים. אבל הגוים עובדי ע"ז הם ואפילו קטן בן יומו אוסר בשתיה לפיכך אין מיחדין אצלם יין ברשותינו ואין מפקידין ברשותן יין אם לא בחותם בתוך חותם דשני חותמות לא טרח ומזייף כך פסקו הר"מ והרשב"א ז"ל ולמטה מבואר דין חותם בתוך חותם [בדין כ"ט].
